היי, אני מורן פרנקל,
בת 37, אמא לשתי בנות מהממות ונשואה לחבר הכי טוב שלי מזה 2 עשורים, ירדן.

אני יועצת ארגונית מוסמכת ומלווה עצמאיות בתחום הפרודוקטיביות ותכנון זמן. 

לתחום הזה הגעתי לא במקרה.
בתור ילדה גדלתי בבית שמקדש הישגים. בית שלא יודע לנוח ודורש כל הזמן עשייה.
מאז שאני זוכרת עצמי רדפתי אחרי מטרות, אחרי צורך להוכיח לעצמי שאני שווה (כי הנה סימנתי וי על עוד משהו גדול).

כדי לעשות כל כך הרבה הייתי חייבת להיות מאסטר בניהול זמן.
היה לי המון מה לעשות ואפס זמן לבזבז.
גאנטים, לו"זים, ניהול משימות, זימונים - כל העניין.
הייתי פאקינג מכונה.

אני מניחה שכשאת קוראת את השורות האלו את מבינה טוב מאוד מה שאני פספסתי במשך כל התקופה:
אני הולכת לחטוף סטירה מצלצלת אם אני לא עוצרת למנוחה.

וזה הגיע ביג טיים.
אחרי 6 שנים שניסיתי לדחוף בכל הכוח בלי להבין שזה לא נכון עכשיו
הגיעה קריסה שפשוט שיתקה אותי.
שגרמה לי סוף סוף להבין שזה אף פעם לא נגמר. 
תמיד יהיה עוד משהו, עוד יעד, עוד שאיפה.  

למה אנחנו לומדים רק בדרך הקשה?!

אבל בנקודה הזאת לראשונה בחיי, נפתחו לי העיינים.
הבנתי שבמקום לפנות זמן לעוד עבודה אני צריכה לפנות זמן למנוחה.
אני צריכה להשתמש בכל המיומנויות שלמדתי כדי ליצור איזון בין השאיפות, החריצות והמטרות,
לבין הצורך שלי לקחת פסק זמן, לצבור כוחות ולהתרענן.

והיום זה בדיוק מה שאני עושה.
מלווה בעלות עסקים לאיזון בין החיים לעבודה.
בין להתקדם, לעשות ולהצליח לבין לנוח, לדאוג לעצמן ולהמנע משחיקה.

יש לי ארגז כלים מפוצץ לתת לאחרות שהולכות לאיבוד במרוץ הזה של העשייה.
ואני מודה בכל יום על הזכות להחזיר להן את האוויר לנשימה, את ההנאה מהעשייה ואת זמן האיכות נטול הדאגות שהן כל כך צריכות.